מאמר מאת עידו שכם ויעל תמר
עם כל הרעש על הכרזתה של פייסבוק על המטבע הדיגיטלי החדש של שלה, ליברה,הנושא שנפל בין הכיסאות הוא השפעתו על נכסים דיגיטליים.
על פניו, נראה שאלו שתי שאלות שונות. מטרתה של ליברה, מהגדרת המשימה שלה, היא "לספק מטבע ותשתית גלובאליים ופשוטים שיעצימו מיליארדי אנשים". לא נראה (ממבט ראשון) שיש לזה קשר עם עולם הנכסים הדיגיטליים; המטבע של פייסבוק הוא מבוסס שירות, בעוד שנכסים דיגיטליים מושתתים על נכסים בעולם האמיתי עם ערך ממשי, כגון נדל"ן ורכוש.
אבל במקרה הזה, אני נזכר באמרה, "גאות מעלה את כל הספינות" – כאשר ענקית כמו פייסבוק נכנס לשוק, גובה המים יכול רק לעלות – ולהרים כל שחקן בזירה שנמצא בקירבתו.
איך ההכרזה של פייסבוק על ליברה תעזור לאלו מאיתנו שנמצאים בתחום הנכסים הדיגיטליים? הנה 3 דרכים:
- הארה
שאלו כל מי שמתעסק בקריפטו ותשמעו את אותו הדבר – בעקבות מספר סקנדלים מהשנים האחרונות, נעשה כמעט ומביך להזכיר קריפטו, בלוקצ'יין או כל דבר שמתקשר למטבעות דיגיטלייםאו טוקנים, ללא קשר לכמה טוב המוניטין של הגורם הספציפי; וזה חבל.
אומרים שאחד יכול להוציא שם רע לרבים, וסביר להניח שזה מה שקרה בעולם הבלוקצ'יין. כפי שצוין בספריית הספרים הלבנים, מספר סטארטאפים של בלו'צקיין ניסו לעקוף או להטות חלקים מהמערכת, כולל אתמנגנוני המיסוי והבקרה, ובכך יצרו רושם של "מערב פרוע" נטול חוקים, שהעיב על התעשיה כולה.
מה שאנו רואים בעקבות ההכרזה של פייסבוק הוא בדיוק התופעה ההפוכה. במקרה הזה, אחת מהחברות הציבוריות הגדולות בעולם מכירה בערך של מטבעות קריפטו.
בכך שעשו הכרזה פומבית גדולה שכזו, ובכך שהיא לוקחת את מקומה בעולם הבלוקצ'יין, פייסבוק מאשרת את ההבטחה העיקרית של קריפטו ושל סטייבלקוין; וכך גם בפוטנציאל מאחורי הטכנולוגיה הכלכלית של הבלוקצ'יין.
זה בתורו יטיבעם כל מי שפועל בזירה הזו, יאיר את השחקנים הטובים ויגדיל את הסיכוי שהצעה בקריפטו – בהנחה שהיא מגובה על ידי צוות ניהול רציני, תאימות מלאה לפיקוח, ורעיון מעולה וישים – יכולה להלקח ברצינות שוב.
- פיקוח
הספר הלבן של הליברה מאוד ברור וענייני בנוגע לנושאי הפיקוח, וכמי שעבד רבות על האחדת המיסוי והפיקוח על נכסי קריפטו כאן בישראל ובחו"ל, אני מעריך מאוד את עמדתם שלא משתמעת לשתי פנים:
אנו מאמינים שעבודה וחדשנות יחד עם המגזר הפיננסי, כולל פקחים ומומחים ממגוון תעשיות רחב, היא הדרך היחידה להבטיח שתמצא תשתית ברת-קיימא, מאובטחת ואמינה תחת מערכת חדשה זו.
בעוד שכל סוג חדש של נכס יכול להימצא בתחילה בסוג של אזור אפור בהתחלה, ככל שנוכל לבער את האפור לשחור ולבן, בידיעה מה מותר ומה נדרש מטעמי גילוי נאות ופיקוח, כך יוכלו כל הנוגעים בנושא להירגע ולקבל את הקריפטו כנכס לגיטימי מוקדם יותר.
שוב, חשיבותה של בהירות הפיקוח תופסת לא רק לליברה אלא למגזר כולו. אם ההצעה תהיה לסטייבלקוין, טוקן שימוש, טוקן ני"עדוגמתנדל"ן בבעלות מחולקת, או כל נכס אחר, הידיעה איפה אתה עומד מבחינת עמידה בדרישות הפיקוח היא שלב קריטי בהתבגרות התעשייה.
- דמוקרטיזציה
הרעיון הגדול שמאחורי ליברה, לפי הספר הלבן המקורי שלה, הוא דמוקרטיזציה של שירותים פיננסיים לאותם 1.7 מיליארד בוגרים בעולם אשר כרגע "ללא בנק" – לרוב אנשים בעלי הכנסה נמוכה שלא יכולים לעמוד בעומס עמלות שרות מיושנות ומגוון בעיות הנגישות של הבנקים המסורתיים.
מילת המפתח כאן היא "שיבוש". הסיבה לכך שהמילה קיבלה סיבוב של 180 מעלות במשמעותה בשנים האחרונות היא המודעות הגוברת לכך שהמוסדות הגדולים כבר לא דואגים לאינטרסים של שחקנים קטנים יותר. שיבוש, במובן של לעשות כל הניתן על מנת לשבור את המונופול של האיגודים הגדולים –שעומדים כחסמים ליעילותם של השווקים הרלוונטיים – היא בשורות טובות מאוד לאדם הפשוט.
תהליך הדיגיטליזציה של נכסים, בו התעסקנו בעבר בצורת טוקניזציה דרך בלוקצ'יין, היא דרך חזקה מאוד לשבור את המונופולים של תעשיית הנדל"ן.
כיום, התעשייה סובלת ממספר צווארי-בקבוק רציניים מאוד. אמנם פיקוח הוא חלק מהבעיה, אבל חלקה גם נובע מסטריאוטיפים מיושנים הנוגעים במי מתעסק בהשקעה בנדל"ן. ארגונים גדולים הזינו את הסטריאוטיפים הללו, אך הגיע הזמן שנזנח אותם לצד הדרך.
עם נכסים דיגיטליים, השקעה בנדל"ן כבר לא (וגם לא צריכה) להיות נחלתם הבלעדית של חברות גדולות או מוסדות תעשייתיים ופיננסיים, לצד מספר מצומצם של משקיעים בעלי שווי נטוגבוה מאוד. נדל"ן מציע פוטנציאל נרחב לאדם הפשוט – בדיוק מסוג הדמוקרטיזציה שפייסבוק מנסה ליצור דרך ליברה.
כמובן, מומחים רבים טוענים שליברה לא באמת תעזור לאוכלוסיות מוחלשות או אלו ללא בנקים, ושלו זו הייתה הכוונה, פייסבוק טועה לחלוטין בגישתה לנושא.
אבל השאלה האם ליברה תצליח או תכשל היא בסופו של דבר אינה רלוונטית לאור גל הפרסומים התקשורתיים שהכרזה זו גרמה לו. פייסבוק למעשה העירה מחדש את העולם לפוטנציאל שיש לבלו'צקיין לשיבוש תעשיית השירותים הפיננסיים, וגררה מספר תעשיות מיושנות ולא-יעילות, כגון השקעה בנדל"ן, יחד איתה.
ואלו בשורות טובות לכולנו.
