זה מה שגורם לעולים להפסיד מאות אלפים

מרבית העולים ממדינות הרווחה מגיעים ב”עלייה מרוכזת”, בטיסה שנערכת אחת לחצי שנה או שנה. די בכך שהטיסה תידחה לגרום להם נזק של עשרות ומאות אלפי שקלים. והכל בשל תקנות מיסוי מקרקעין שאינן מתאימות לימינו

תקנת מיסוי מקרקעין שתוקנה בשנת 1974 אינה מתאימה למצב העלייה לארץ כיום וגורמת לעולים רבים לאבד את זכאותם להטבת מס בשווי עשרות ומאות אלפי שקלים.

תקנות מיסוי מקרקעין, שבח ורכישה, מעניקות לעולים חדשים הטבת מס משמעותית בעת רכישת דירה או רכישת עסק. עולה חדש שרוכש דירה או עסק ששוויים עד כ-1.76 מיליון שקלים, נדרש לשלם מס רכישה בגובה 0.5% בלבד. עבור דירה או עסק ששוויים עולה על 1.76 מיליון יידרש העולה לשלם 5% בלבד.

מדובר בהטבת מס ששווייה נע בין עשרות אלפי שקלים ליותר ממאה אלף. אולם, אליה וקוץ בה: נוסח תקנה 12 לעולה קובעת מסגרת של זמן במהלכה יכול העולה ליהנות מהטבה זו. העולה צריך לרכוש את הנכס החל משנה אחת לפני העלייה לארץ ועד לשבע שנים לאחריה. אם העולה משרת בצבא או עושה שירות לאומי – תקופת השירות אינה נספרת.

נחיתה רכה

 

כאן מתחילה הבעייתיות. תקנה 12 לעולה נוסחה לפני שנים רבות. בשנים בהן רבים מהעולים החדשים היו אנשים בשנות העשרים לחיים. רובם עלו לארץ ללא משפחה וילדים וללא רכוש שצברו במשך שנים רבות של עבודה. אנשים בגילאים האלה עולים לארץ ורק לאחר זמן קונים דירה או עסק.

כיום, גם בעקבות פיגועי הטרור בפריז, בניס, בלונדון ובברצלונה וגם בגלל התגברות האנטישמיות במדינות רבות באירופה ובארצות הברית, חלק גדול מהעולים הם בעלי פרופיל אחר. מדובר במשפחות ופחות ברווקים צעירים. מדובר באנשים שעבדו והתבססו כלכלית, הרבה מהם בעלי עסק. ועכשיו הם מתנתקים מכל החיים שלהם, מוכרים את הבית והעסק, ועולים ארצה עם רכוש לא קטן. בדרך כלל הם גם לא משאירים אחריהם דבר בארץ מוצאם.

אנשים כאלה מתכננים את העלייה זמן רב מראש. הם רוכשים בדרך כלל רוכשים דירה או עסק בארץ עוד לפני העלייה, כדי להבטיח לעצמם “נחיתה רכה”. מה שמסייע להם בתהליך הקליטה. הם בעצם מתחילים את החיים בארץ מנקודה יותר נוחה. התופעה הזו בולטת במיוחד אצל עולים מצרפת אך לא רק אצלם, זה רווח גם בקרב עולי ארצות הברית ומדינות נוספות.

יצוין כי גם פעילים של הסוכנות היהודית ושל ארגונים נוספים שפועלים במדינות שונות ועוזרים ליהודים לעלות לארץ, מעודדים את היהודים לרכוש דירה או עסק עוד לפני העלייה. ובמקרים רבים הם אף מספרים לעולים שהם זכאים להטבת מס בעת רכישת נכס.

עלייה מרוכזת

כיום, העלייה ממדינות רבות היא מה שנקרא “עלייה מרוכזת”. הסוכנות מארגנת לעולים טיסה שבמהלכה מסדירים עבורם את כל המסמכים הקשורים להליך העלייה לארץ. הדבר מאוד מקל על העולים, שכן הוא חוסך מהם התמודדות עם כל הבירוקרטיה הכרוכה בעלייה ארצה. עולים רבים מעדיפים לעלות במסגרת של עלייה מרוכזת ולא באופן עצמאי בטיסות רגילות.

הסוכנות מפעילה בכל מדינה מספר מצומצם של טיסות כאלה בשנה. כך למשל בצרפת מתקיימות רק שתי טיסות כאלה מדי שנה. וכאן מתעוררת הבעיה אותה הזכרתי בתחילה. לא אחת קורה שעולים היו אמורים לעלות על טיסה בתאריך מסוים, אך בשל אילוצים שונים דוחים להם את הטיסה. הדחייה היא של מספר חודשים ואפילו חצי שנה. לדחייה הזו יש השלכות כלכליות כבדות משקל.

כך לדוגמה, עולה שרכש עסק והיה אמור לעלות לארץ שמונה חודשים לאחר מכן וטיסתו (ה”מרוכזת”) נדחתה בחצי שנה, מאבד את הזכאות שלו להטבת מס. וכעת יהיה עליו לשלם מס בגובה 6% בגין העסק שרכש. אם העולה רכש עסק ששוויו מיליון שקל, הרי שבמקום לשלם מס בגובה של כ-5,000 שקלים, הוא יידרש לשלם 50 אלף שקל… ההפסד הזה רק הולך וגדל עם העלייה בשווי העסק הנרכש.

הבעייתיות קיימת גם ברכישת דירה. עולה שרוכש דירה ראשונה ולא הייתה לו קודם דירה בארץ, אינו ניזוק במרבית המקרים. אולם עולה שכבר החזיק בדירה בארץ וכעת רוכש דירה שנייה לקראת העלייה, עלול להפסיד יותר ממאה אלף שקל במידה וטיסתו התאחרה מסיבה כזו או אחרת.

על דירה שנייה ששווייה עד חמישה מיליון שקלים הוא יידרש לשלם מס בגובה 8% ואילו על דירות יקרות יותר הוא כבר יידרש לשלם עשרה אחוזים. זו תוספת מס שנעה בין עשרות למאות אלפי שקלים. ועד כמה שזה נשמע אזוטרי, זה רלוונטי עבור עולים רבים.

דירת מקלט

בקרב יהודים רבים בעולם שחוו בעבר גלים של אנטישמיות וחווים זאת גם כיום, רווח במשך השנים הנוהג לרכוש דירה בארץ. הם רואים בדירה הזאת “דירה ליום סגריר”, דירת מקלט למקרה שבו האנטישמיות לא תותיר להם ברירה אלא לעלות לארץ בהתראה קצרה. נוהג זה נפוץ מאוד בקרב יהודי צרפת, אבל גם בקרב יהודים מאזורים מסוימים בארצות הברית ואירופה.

לעיתים מדובר בדירות שנרכשו לפני שנים והן מושכרות. במקרים רבים, בזמן שעבר מאז רכישת הדירה השתנו הצרכים האישיים של העולה הפוטנציאלי. המשפחה גדלה ולקראת העלייה יש צורך בדירה גדולה יותר למגורים. או שהעולה מחזיק בדירה בנתניה אבל הצליח למצוא עבודה דווקא בירושלים. מסיבות אלו ואחרות רוכשים עולים רבים דירה נוספת בסמוך למועד עלייתם המשוער. הפעם מדובר בדירה שמתאימה למצבם המשפחתי והתעסוקתי הקיים.

עולה חדש שרכש דירה שנייה בשווי שני מיליון שקלים ואיבד את הזכאות להטבת מס, מאבד בעצם הטבה בסך של כ-140 אלף שקל. עולה שרכש דירה שנייה בשווי 2.5 מיליון, יפסיד הטבת מס בשווי של כ-155 אלף. וההפסד הולך וגדל עם העלייה בשווי הדירה הנרכשת.

לדעתי מדובר בעוול שנעשה לעולים. העולים לא אשמים שהטיסה שהסוכנות ארגנה עבורם נדחתה. בנוסף, רוב העולים אינם מעודכנים באותיות הקטנות של החוק. איש לא יגיד להם שאם הם יעלו לארץ יותר משנה לאחר שרכשו עסק או דירה, יאבדו את הטבת המס.

כחלון, לטיפולך

הסוכנות היהודית מעודדת עולים לרכוש דירה ועסק לפני העלייה. אנשי סוכנות אומרים לעולים שמגיעה להם הטבת מס ושעדיף להם לרכוש את הנכס מראש, כדי שעם הנחיתה כבר תהיה להם דירה לגור מבלי שישלמו שכר דירה, או שיהיה

להם כבר עסק והוא יוכלו מיד להתחיל לעבוד ולהתפרנס.

ולכן, כאשר קורה שהטיסה נידחת במספר חודשים, העולים בכלל לא יודעים שעדיף להם לוותר על הטיסה הבאה ועל ה”עליה המרוכזת”. הם לא חושבים לרגע שעדיף להם לעלות בטיסה רגילה ולהתמודד לבד עם הבירוקרטיה והסדרת מסמכי העלייה. שכן, כך יימנע מהם הפסד של עשרות אלפי שקלים.

לדעתי הפיתרון קל ונגיש הן ברמת המאקרו והן ברמת המיקרו. תקנה 12 אינה חוק. היא אינה זקוקה לאישור מליאת הכנסת. שר האוצר יכול לתקן זאת בקלות תוך שיתוף פעולה עם ועדת הכספים, ולהרחיב את פרק הזמן לשנתיים, מה שייתן מענה לעולים שטיסתם ה”מרוכזת” נדחתה. זה ברמת המאקרו.

ברמת המיקרו יכול על עולה שאיבד את ההטבה שלא באשמתו, לנהל מאבק משפטי. זה אמנם לא יהיה תיק פשוט שכן ניסוח התקנות לוקה בחסר, ואין ביטחון שהמאבק יסתיים בניצחון. מה גם שהיו בעבר מקרים בהם עולים פנו לבית המשפט ונדחו.

עם זאת, להערכתי המקצועית, אם מגישים השגות ועררים וטוענים את הטענות הנכונות, יש סיכוי סביר להצליח בתביעות כאלו. כמובן שמומלץ לעולים להתייעץ לפני הרכישה עם בעל מקצוע בתחום. כבר לימדונו חכמינו זיכרונם לברכה כי “סוף מעשה במחשבה תחילה”.